ערב טוב. קוראים לי מתנאל חגואל, אני יו"ר אגודת הסטודנטים במכללת הרצוג, מתוך כך גם חבר נשיאות התאחדות הסטודנטים הארצית ומטעמם אני כאן.

אדוני היו"ר, שבוע שעבר, ממש פה מחוץ למשכן החשוב הזה, עמדנו עם משפחות שכולות, פצועי צה"ל רבים, בקריאה מאוד חשובה. במהלך הזמן שעמדנו שם, מתקיימות שיחות צד. אתה מכיר את זה, עומדים שם, שיחות צד, והגיע לשם בחור ישיבה מעפולה. קיימתי איתו שיח, והשיח היה מאוד קשה. ואז אמרתי, אני אספר לו את הסיפור האישי של המשפחה שלי. סבי, עליו השלום, לפני שבועיים הייתה האזכרה שלו, עולה לפה לארץ מהונגריה עם מעט מאוד כסף בכיס. אביו שולח אותו, לך לארץ ישראל, הוא מגיע פה לארץ, מגיע למשפחה בירושלים, והוא רוצה ללמוד תורה. אז הוא שומע שמקימים ישיבה בבני ברק. הוא הולך לישיבה בבני ברק, גבעת הישיבה, חבר הכנסת יעקב אשר לא נמצא כאן, אבל ה-ישיבה בבני ברק, כמובן ישיבת פוניבז'.

על הגבעה. והוא מחפש, והוא שואל בן אדם איפה הישיבה? הוא אומר, בוא תלך איתי ביחד. הולכים, תוך כדי מדברים, סבא שלי היה בן 14 דאז, והוא שואל אותו, אתה יודע איפה ראש הישיבה, שאני אוכל לעשות את מבחן הקבלה? הוא אומר לו, התקבלת. זה היה הרב כהנמן, זכר צדיק לברכה, ראש הישיבה. סבי למד שם בישיבה, גם היה חלק מהחבורה שלמדו סביב החזון איש, ובמשך זמן מסוים גם שולחים אותו לישיבת זיכרון יעקב, שעברה לכפר חסידים. ראש הישיבה נפטר, סבי לא כל כך התחבר למי שהתחלף, חוזר אל ישיבת פוניבז'. שם הוא שואל את הרב כהנמן, מה לעשות? מה הרב כהנמן אמר לו? לך תתגייס. וסבי מתגייס אל גרעין של פא"י. אחרי שהוא משתחרר מהצבא, סבא הולך לישיבת סלבודקה, לומד שם, וכל חייו עסק בתורה. בעצם, הסיבה שהוא נפטר, אנחנו אומרים כנכדים, זה שבקורונה הוא לא יכל ללכת יותר לכולל. הוא היה ממש כל יום הולך להעביר שיעורים, ולומד. וכאשר סיפרתי את זה לאותו בחור ישיבה בעפולה, הוא אומר לי, הצבא של היום זה לא הצבא של סבא שלך. אני חייכתי, אביגדור, אתה מסתכל עליי ככה כי אתה יודע שזה לא נכון, כי אתה יודע שהיום באמת הסיטואציה היא אחרת. כי אני ישר חשבתי על נ', שנלחם איתי ביחד בחאן יונס. נ' הוא מנהל ישיבה תיכונית חקלאית, סמ"פ שלי, אני חובש פלוגתי, נמצא איתו בטנק, והוא בכל רגע מזכיר לי מה זה עדינו העצני. עדינו העצני, זה מושג שאומרים על דוד המלך, שהיה עדין, מצד אחד יודע ללמוד תורה, מצד שני יודע להקשות עורו כעץ ולצאת להילחם. וזה נ'. נ' יושב כל רגע פנוי ללמוד תורה, פה גמרא, פה חפץ חיים, פה הולך להגיד מילה טובה ללוחמים שסביבו. מצד שני כשצריך לצאת לקרב, ויצאנו לקרב, הוא יודע לרוץ קדימה. אנחנו מסתכלים על החוק שנמצא כאן, אני מדבר עכשיו על המהות. בחוק שנמצא כאן עכשיו, אני מסתכל על הערכים שחונכתי עליהם, "ביום שירות אני כמוט נחושת, כגוש ברזל בידי נפח ושמו ציון. חרשני כרצונך מגל, גלגל חרושת או חרב ופיגיון". ערכים של הנדר הבית"רי, ערכים שאני חונכתי לפיהם, החוק הזה לא מופיע בו. כי מה שמופיע פה בחוק הזה, פוגע בסטודנטים של מדינת ישראל, הוא גורם לזה שאנחנו עושים עוד עשרות ימי מילואים בשנה.

חד משמעית כן.

אני אסייג, שהדבר הזה עלה בהצבעה בנשיאות התאחדות הסטודנטים הארצית ועבר פה אחד.

אני מייצג את עצמי, את אנוכי אני יודע לייצג ואת הדברים שאני יודע לספר על עצמי.

אני עכשיו רוצה להגיד את זה.

הסעיפים שמדברים בחוק על מיהו חרדי, יש פה בעיה רצינית מאוד של נתוני הגיוס מיהו חרדי, משנתיים מתוך ארבע, אני נוגע בכל הדברים כי אני מגיע לכל דיון כמעט ולא נותנים לי לדבר, ולכן אני מגיע ככה.

לא נכון. אתה יכול לבדוק בפרוטוקול, לא דיברתי פעם אחת.

דבר שני, ביטול הסנקציות הכלכליות בגיל 26 יוצר תמריץ ברור להמתנה, ציר שמכיל זמנים, וזה כל תמריץ יסודי. שלישי, עיתוי הסנקציות. סנקציות כלכליות אפקטיביות נכנסות רק לאחר תקופה ממושכת, בעוד שבשלב הראשון מופעלות סנקציות שאינן רלוונטיות ואין אפקטיביות. רביעי, עצם קיומו של גיל פטור גבוה, פוגע לא רק בשאלת הגיוס, אלא גם בכלכלה, כניסה מאוחרת לשוק העבודה ללא ניסיון והעמקת תלות במדינה. חמישי, יעדי הגיוס האפקטיביים נמוכים מאוד. הדבר שפוגע בסטודנטים, פוגע בכלכלה ופוגע בעיקר במדינת ישראל.